א. יכולת גראפית – לתרגם צורה לתנועת יד, להעתיק אותיות, לכתוב אות מן הזיכרון.
ילד מתקשה יאומן על ידי מעבר הדרגתי משרבוט ספונטני למבנים נתונים מדורגים, תוך דירוג תמיכה. מומלץ בנוסף להשתמש בספרו של ד"ר שתיל והחוברות של גב' חיה קושניר. במידה והקושי ממשיך, יש לטפל בשורש המרחבי של הקושי על ידי תנועה במרחב תוך העלאת הקושי ומעבר לתרגול במישור הדו-מימדי.
ב. יכולת מוטורית – לאפשר לתנועת היד לבצע את פעולת הכתיבה באופן המאפשר לכתוב את האות באופן מדויק.
במידה וקיים קושי יש לפנות למרפאה בעיסוק. על כל פנים תרגול מסיבי של ההורים במקביל יכול להועיל מאוד. בסוף המאמר מצורף קובץ עם כמה תרגילים בסיסיים.
ג. יכולת מרחבית – לארגן את האותיות במרחב המחברת באופן הנדרש.
הדרך היעילה ביותר היא לפעול על פי דגם של המורה תוך חשיפה מדורגת לפעולה עצמאית המתוגמלת על פי מספר הפעמים שהצליח.
ד. יכולת קישור בין צליל לצורה – לתרגם צלילים לאותיות.
יכולת לנתח המילה הנשמעת למרכיביה הצליליים.
ילד מתקשה יפיק תועלת רבה מהדגמות של המורה כיצד לפרק המילה לעיצורים, ולכתוב על פי פירוק קולי. בהמשך, התלמיד יתרגל פירוק מילים למרכיביה העיצוריים.
יכולת הבחנה שמיעתית עדינה כתנאי לשמיעת צלילים עדינים וכתיבתם.
ילדים מתקשים בהבחנה של צלילי החולם, שורוק וחיריק ושל קולות נבלעים (נוסעים, נשען, רופאים וכו'). המורה ידגים ניתוח מודגש של מרכיבי המילה (ח-לו-אואון, נש-ען, נוס-עים). התלמיד יתרגל פירוק מילים באותו אופן.
ז. יכולת לתאם בין ניתוח המילה למרכיביה לפעולת הכתיבה כתנאי:
- לכתיבת כל הצללים שבמילה
- לכתיבה ברצף נכון
המורה יפרק מילה למרכיביה העיצורים, ובמידת הצורך למרכיבים הנבלעים, ויכתוב. בהמשך המורה יפרק בקול והתלמיד יכתוב, התלמיד יפרק בקול והמורה יכתוב, התלמיד יפרק בקול ויכתוב.
ח. מיומנויות הכתיב: תפיסת המילה כתבנית, כמייצגת משמעות, זיהוי הקלות המרכיבים את המילה ויצוגם בכתוב, זיהוי האותיות המתחלפות, מודעות לקיומם של כללים "שרירותיים" ומחייבים לבחירת האותיות, זיהוי הכללים.
תלמיד מתקשה יתרגל על ידי העתקת מילים באופן הבא: התייחסות לאותיות המתחלפות (א/ע/ה/ט/כ), יכתוב מהזיכרון, ישווה ויתקן. המורה תעשה הכתבות למילים המתורגלות, כשהתלמיד יתבקש לכתוב רק אם בטוח במאת האחוזים שכך זוכר שהמילה כתובה. לשנן כך עד לשליטה.
ט. מיומנויות ההבעה בכתב:
מודעות מטא-לשונית: שפה כתובה שונה ממדוברת (א"א לסמוך על הבנת השני, א"א לומר כל מה שרוצים או לשנות תוך כדי דיבור וכו'). תפיסת המשפט כבנוי ממילים, מודעות לנושאים הבאים: חשיבות הסדר של המילים במשפט. הצורך לקשר באופן נכון בין המשפטים. הסגנון המיוחד והמליצי של השפה הכתובה. מיומנויות של סגנונות תשובה, מיומנויות הסיכום.